מרץ 8, 2019

רק בקומוניזם יוכל להתפתח את הדמות החברתית ואינדיבידואלית ענקית של הנשים

פרולטריות, חברתנו

חגיגות 8 במארס, במשך שנים רבות התרוקנה ממשמעותה המקורית של יום מאבק, כלומר להדגיש מחדש את הסיבות והצרכים של הנשים הפרולטריות, והפכה לטקס קונפורמיסטית וחולנית נטול מכל קשר ממשי לסיבת האמנציפציה הנשית. במשך שנים רבות, הבורגנות והמעמד הבינוני האומלל משחקים תפקיד של זרעים מימוזה, ומזילים דמעות צביעות על קשיי המצב הנשי. "יום האישה הבינלאומי" היא כך, כפופה לדרישות האידאולוגיות של השליטה המעמדית הבורגנית.

אבל היום הגיע הזמן שנשים מעמד הפועלים יחזרו להשתלט על המשמעות היום הזה, ולחדש את הלחימה לשיפור יעיל תנאים חיים ועבודה.

חברתנו,

המשבר הכרוני של הכלכלה הקפיטליסטית עושה לשלם מחיר כבד יותר תמיד על המעמד הפועלים. אבל על הנשים נופל הנטל הכבד ביותר: שכר ללא צמיחה, קצב עבודה גודל תוך הגדלת חוסר הביטחון הכלכלי שהורס את חלומות לעתיד.

הדיכוי הכפול על הנשים פרולטריות מורגש בהתעללויות מתמשכות שבה היא נטינה, לסחיטה מתמדת של בעלי הון, אשר מעדיף לפטר אותה כאשר היא בהריון, ולא להעסיק אותה אם היא צריכה לטפל בילדיה.

בכל פינה בעולם הנשים הפרולטריות מתמודדות עם הקושי להרוויח שכר מחייה ובאותו זמן לטפל בבעיות קשורות ללידה, חינוך ילדיה, עבודות הבית, אשר רוב מוחלט מהעיסוקים הקשיים מעמיסים אליה.

אבל על הגורמים הכלכליים של הסבל, בכל פינה בעולם יש להוסיף את המורשת של הפטריארכיה הישנה, עדיין קיימים מאוד בקפיטליזם המתקדם ביותר, אשר משאיר נשים במצב כפיף ותחת הטרדות מזעזעות, אפילו במקרים לנחיתות משפטית והפרדתם, אשר מגבילים מאוד את חופש פעולה ותנועה.

אם כל המדובר עדיין אפשרי זה בגלל שהקפיטליזם, אשר מתסכל את הציפיות השיפור הכללי של מצב הנשים, מעבר האליטה הצרה של המעמד הבורגנית-גבוה, לא יוכל לפתור את הבעית המצב הכפיפות הקיימת. כך עליה להנציח אותה על מנת לשמור את המוסד האנכרוניסטית של המשפחה, יחידת הצריכה של החברה הבורגנית ומקום מועדף לאינדיבידואליזם האטום ביותר ואנטי-חברתי. הפטריארכיה החשוכה ביותר ממשיכה לפרוח משום שהיא חיונית לכלכלה הקפיטליסטית.

ההיבטים האכזריים של הפטריארכיה אינם לא ידועים אפילו במדינות המתקדמות מבחינת כלכלית, גם אם הגישה של כל כך הרבה נשים לעבודה ושכר אפשרה להן לצאת מהקירות הביתיים.

אבל אין פירוש בדבר כי כיבושם של תנאים טובים בהרבה, כמו החיים היום, הודות להתפתחות הכוחות היצרניים, יהיה אפשרי בכך להציע אפשרויות לא ידועות קודם.

פרולטריות, חברתנו,

כדי להשתחרר מכבלי הדיכוי המעמדי ומיני על הנשים לחזור לשביל המאבק המעמד הפועלים כולה, עבור מטרות כלכליות משותפים, אשר, בנוסף להגנה אמיתי על ההורות, גידול שכר, שוויון שכר בין פועלת ופועל, הקטנה משפר שעות עבודה ושכר מלא למובטלים.

במקביל, הפועלים חייבים לדחות את הפרספקטיבה השווא של מאבק המאחד נשים מעל הבדלי מעמד: לא תואמות בכלל האינטרסים של הנשים השייכות למעמד הבורגנית עם אלו של המעמד הפועלים תחת שכר נמוך ולא ודאית, לדוגמה, ממטפלת אחד או עוזרת בית, אשר הגירה, שלעיתים קרובות עוברת הרבה שנים ואלפים קילומטרים מרוחקת מילדותיה והתבגרותם של ילדיה.

הקפיטליזם, אפילו המתקדם ביותר, אינו יכול לרפא את הפצעים האכזריים ביותר המאפיינים את המצב הנשי. המרקנטיליזם הקפיטליסטית אינו יכול יותר מלהעניש מיליונים נשים לסחור בגופם, תוספת הכרחית לשימור המוסד הריאקציונרית של המשפחה והנישואין הבורגניים, מעוז הנמצא בבסיס הרכוש הפרטי וככלי עברת הירושה.

הסיבות לסבל ולעיוותים בחיים המיני ופריוני של החברה מודרני הנוכחית הינם גם כך כלכליים. מסיבה זו, הבורגנות לעולם לא תפסיק את התועבות ההתערבות המחוקקים ושופטים בתפקוד המיני של האישה. החברה הבורגנית גוססת היא חסרת אונים בצורך ליצור לידה חדשה ולאפשר רפרודוקציה ספונטאנית ללא אילוצים.

חברתנו,

הדחף לשחרור הנשים מהדיכוי הפטריארכיה יכולה רק לנצח אם מתחבר במאבק להפלת המשטר ההון.

הניסיון ההיסטרית מלמד אותנו שבמצבים רבים היו הנשים אלה שהתחילו את הדחף למאבק המעמדות מהפכנית ואף הפחידו עד מוות את מעמדות השליטים. לנשים פרולטריות יש כוח חתרני בוודאי לא פחות מאחיהן הגברים. אם חושבים על המהפכה הרוסי מפברואר 1917, אשר פרצה בדיוק לרגל יום האישה.

גם בזמנים של ימינו, בוודאות לא מהפכניים, הנשים היו בראש מאבקים רבים מהמעמד הפועלים. בחודש ינואר אחרון עובדות טקסטיל בנגלדשיות, בתוך שביתה כללית, יצאו לרחובות מול התגובה הקשה של המשטרה; בארה"ב המורים ומורות יצאו בעשרות אלפים לשביתה לטובת העלאה בשכר; באיטליה ראינו העובדות במגזר החקלאית, מתארגנות בארגון עובדים מהבסיס, נלחמות בגלוי ומנצחות.

זהו הדרך, המאבק, מאורגן בחזקים ולוחמניים אירגוני עובדים, מכל המעמד הפועלים, מאבק אשר, בהנהגה המפלגה הקומוניסטית, ישתחרר בסופו של דבר מין העבר שעוד היום שורד את עצמו.

חברה ללא מעמדות וללא דיכוי של האישה בהישג ידנו!