|
יוני 2018
המאבק
של הפועלי הנמל בישראל.
דוגמה
קטנה נוספת של הדמוקרטיה הבורגנית ישראלי
כמעט חמש שנים ועדי עובדים הנמלים -מאורגנים בארגון ההיסתדרות- נמצאים במשא ומתן על הסכמה לגבי על הנקרא רפורמה הנמלים ללא שום תוצאה. בנתיים שהזמן עובר, הפועלים צופים להתקדם בצעדים גדולים הבנייה משתי נמלים חדשיים על ידי עסקניים פרטים, שמתוכננים להפתח ב 2021 ליד הנמלים הממשלתיים הישנים. המצב קיים מביא להרגשה ירודה בקרב הפועלים, ירידה ערך עבודתם והאיום הפיטרין מעל ראשם הפועלי הנמל.
הרפורמה הנמלים והתוכנית ההתייעלות, מורכב בין היתר מהקטנה מקומות עבודה, התחדשות התחרות הקפיטליסטית על ידי הנמלים החדשים בעל שליטה פרטית -יותר מתקדמים ויעלים-, העברה השליטה מהמחלקת הים, מחלקת אחראי ההכנסה ויציאה הספינות מהנמל, הראה התנאי העבודה עם קיצוצים משמעותית בבונוסים, ההקלה הפיטורין, ההשקעה לתחרות על חשבון העובדים, האינטנסיביות בעבודה וכמובן הביטחון תעסוקתי.
אנחנו מדברים על סקטור ייציב נמיוחד ואסטרטגית במשק הישראלי, רק הנמל אשדוד הביא שנה שעבר רווח מעל 200 מיליון שקלים. עוד דבר חשוב, ועד העובדים אחד ההכי חזקים מהארגון העובדים ההיסתדרות, אפילו מהתנוע הפועלים הישראלי כוללת עם השתייכות קרובה מאוד ל 100 אחוז.
בחודש אפריל שעבר, הפועלים בידיעה שלוח הזמן מתקצר ואין תוצאות במשא ומתן עם משרד התחבורה, ועוד בידיעה למצב שהנמלים החדשים יפתחו את שערייהם מוקדם מהצפוי, סבלנותם נגמר. המצב שבאו מים עד הנפש, אפשר לחלק בשתי סיבות: ראשונה, הפצה של הקלטה בין הפועלים כאשר בה האחראי ההיסתדרות בתחבורה, משמיע האפשרות שהדרישות העובדים לא תגיעו למטרתם בהפך להבטחות, שעדיף לא להבטיח דבר לעובדים, ואפילו העמדה ההסתדרות להכניעה למדינה והנהלה.
השנייה, צו בית משפט שדורש מהפועלים להימנע משיבושים ולהחזיר הכמות ואיהטנסיביות העבודה בנמלים באיום עונשים משפטיים.
בשבוע אחרון של אפריל והתחלה חודש מאי, הפרודוקטיביות יורדת בכמעט 20 אחוז לעומת שנה שעבר, הזמן הממושך שהמכולה עובר דרך הנמל עולה ב39 אחוז. האינטנסיביות בירידה גורם להפסדים להנהלה הנמל.
כל הנתונים האלה, על ידי איזה “פרופסור” בסטטיסטיקה, הם ההוכחות שההנהלה הביא לבית משפט על השיבוש ההליך העבודה תקין למטרה להחזיר “נורמליזציה” הייצור, כלומר להגביר האינטנסיביות בעבודה, על ידי הכוח הבית משפט לעבודה!. בהאשמות על שביתה איטלקית, הבית משפט הוציא צו שהוראה על הפועלי הנמל לא להשתמש בשום אמצעי כוח עד סוף ההליך המשא ומתן בין הועד העובדים והמשרד התחבורה, הליך שלא נראה שיש לו סוף, אבל בוודאות עם סוף ידוע מראש. הינה הזעם הפרולטרים התפוצץ.
9 במאי, הפועלי הנמל באשדוד וחיפה, התחילו בשביתה מיידית, ללא הודעה מוקדמת, ללא התראה להסתדרות, במילים פשוטות עוזבו את מקום העבודה בצורה מאורגנת עד העצירה מוחלטת מכל העבודה, ללא הגבלה זמן, ונגד הצו הכוחני מהבית משפט הבורגני.
הבורגנות הישראלי נכנס לפאניקה, באיגוד התעשיינים מדברים על הפסדים מעל 500 מיליון שקלים, נזק גדול לכלכלה ישראלי, משביתה בלתי חוקית, מכל החומר גלם שהולך לאיבוד בכמויות מטורפות, מהחוק והמדינת חוק, מהדמקרטיה בורגנית, מכבוד למעסיק, מהמדינה כי שומר על האזרחיים התמימים, מההסתדרות כי אמצעי מחייב לשיתוף פעולה, בקיצור בכל השליטה הבורגני תחת איום ממשי. בשלב זה רצו לבית משפט לקבל חסות ולהביא סנציות פליליות נגד המשתתפי השביתה, אבל בנקודה הזאת בפועלים לא היו סימני שבירה והליכה לאחור.
הבית המשפט הבורגני, מנגנון השליטה הקפיטליסטית הוציאה צו כנגד “שביתה לא חוקית”, הוראה “להימנע משיבושי עבודה”, “ לחזור לאלתר לעבודה סדירה, מלאה ותקינה”, ואפילו ביקש מההיסתדרות, היד הימינו בדיכוי המאבק המעמדי “ להפעיל את מרותה הארגונית ולוודא את החזרה לעבודה”. וידוי כל כך גדול רק אפשר להסביר בגלל הפאניקה בבורגנות!, הפועלים שהתארגנו ופעלו עם אמצעים ושיטות המאבק המעמד הפועלים, עם אוטונומיה ונגד הרצונות הארגוני עובדים מכורים להון קפיטליסטי, שהופיע כי מעמד עצמאי, וניגוד ישיר על כל המנגנון אידאולוגי ודיכונית מהבורגנות, המעמד האויב, שמורכב מתחילה מהארגוני העודבים המשתפים פעולה עם ההון קפיטליסטית והמדינתו, דרך הכלי תקשורת, עיתונאים מחצי שקל, כל “הפרופסורים” מהמעמד ביניים, עד הדיכוי ממשי אלים על ידי בית משפט, משטרה... ובמידה הצורך מערך הכליא והצבא.
ככה שביום אחריו, 10 במאי, נגד ההתנגדות הפועלים לחזור לעבודה סדירה, הבית משפט הבורגני הוראה מהמשטרה, האיתור ותפיסה מכל הראשים הועדים בנמלים כי האחראים העיקריים על ההמשיכות השביתה, בטענה על אי הופעה והתנגדות לצו המשפטי. לפי טענה האחראי הארגון העובדים ההסתדרות בתחבורה, הראשי הועדים "נעדרים ללא מוצאה”, בכל זאת התחייב במידה האפשרי “להגיע להבנות”, הבית משפט, מבצר השמאל הבורגנית והלכאורה פרוגרסיבית והדמוקטרית לא חוסך כלום נגד מי שמעז לעבור את חוקת וסדר הבורגני, משטר הדיכוי, הופכת לפלילית ותוקף עם האמצעי הדיכוי את הפועלים המוכנים למאבק יעיילה.
"מה שקרה כאן את דבר בלתי נתפס במדינה חוק", "נזק כלכלי לכל המשק הלאומי", כי לא להגיד חס וחלילה מעמדי!, "אירוע שאי אפשר לעבור בשתיקה". במציאות שהפרולטריון הישראלי תתחיל להשתמש את האמצעי המאבק המעמדי, ותראה בפרספקטיבה, שהאינטרסים שלו הם הפוכים לאינטרסים הלאומים של הבורגנות, הם כי דבר בלתי נתפס ומסוכן ביותר בשביל המדינת ישראל.
הבית משפט בהתאם החליט לקנס את ראשי הועדים בכמות מטרופת של כמעט 25000 אלף איורו לכל אחד, הוראה למשטרה לאתר ולהביא בכוח את ראשי הועדים עם איומיים על כליאה, קנסות הדרגתיות ככל שתמשיך השביתה, ועם עזרה ושיתוף פעולה ההסתדרות שבאף רגע ניסה להגן את המובילים והפועלים במאבק נגד התקיפה הבורגנות, הוכיח מחדש כל רשע מהארגון הנאמר ומכור להון קפיטליסטית, וידוי מדויק מהראש הארגון כמשפט “הסתדרות והוועדים שומרי חוק ומכבדים כל הנחיה של בתי הדיןי” מעל ההגנה התנאים החיים ועבודה מהפועלים. מוסיפים אנו.
מכאן הדרך לחזרה לעבודה, השבירה השביתה היה קליל. 12 במאי, לאחר שלושה ימי שביתה ואחרי יום מרתונית בבית משפט עד חצות, עם מאות פועלים מפגינים בחוץ נגד הראשי ההסתדרות, השביתה נגמר, בכל זאת אם היום יכול מאוד להיות שהשביתה נוצחה, ומיוחד תודה לפסיביות ושיתוף פעולה מהארגון עובדים ההסתדרות בשרות ההנהלה והבורגנות. אבל פעולה כזאת, פעולה עם שיטות מאבק מעמדי, הינה בעצמה ניצחון לפרולטריון ישראלי, כי מבהיר שהדמוקרטיה הינה עוד פנים מהשליטה הפוליטית הבורגני שמוכנה להשתמש בכל אמצעים הדיכוי בראשותו בשביל להתנגד לכל סוג ממרד מהאויב המפחיד ביותר, הפרולטריון שלו, ושההסתדרות היא מכשול בדרך, יותר מארגון יעיל למאבק.
הכרחי כך שהפרולטריון במרד תפרד מהארגונים שלא במטרתם לשמור האינטרסים עצמיים, אלא להפך על שרות האויב,, המדינה הבורגנית והחוקים ששומרים אליה. הבורגנית והחוקים ששומרים אליה. וכך לאחר התארגנות עם ארגון עובדים מעמדי, עם אמצעים ושיטות המאבק מעמדות, מאבק פתוח לשיפור את תנאי חיים ועבודה שמשתמש בכל האמצעים בראשותו: שביתה ללא התראה, ללא שרותים מינימים, ללא הגבלה זמן ומוחלטת, יהיה אפשרי להגיע למטרות לא במסגרת החוק, אלא ביחייסים הכוחות, כי מה שחוקי אינה עניין של צדק, אלא מיחייסי כוחות. בדרך הארוכה הזאת שהפרולטריון הישראלי תצטרך לעבור סופה הבנה שכל הדימיונות לגבי הדמוקרטיה הם לא יותר מהאידאולוגיה השולט, שהאינטרסים שלו הם הפוכים לכל החברה הזאת כל פעם עמוקה יותר במשברים ומלחמות, ושאין מה להפסיד עם ההרס מכל מדינה שתהיה, אלא שכי מעמד בשביל עצמה, יש כל עולם לנצח.
ההנהלה עדיין מדברת על שיבושים בפרודוקטיביות, המשך מהשביתה האיטלקית, לעומת המנהגים הועדים מראים תמונה שהפועלים עצמם יצאו מכלל שליטה. אנחנו אומרים ברוך הבא ומהר יותר טוב, מחכים לכך.
סולידריות עם הפועלים במאבק!