פברואר 2018

סולידריות בינלאומית בין פועלים מכל גזע ומכל מדינה!

[Per la solidarietà di classe contro l’espulsione dei lavoratori stranieri]
 

הפועלים המהגרים בישראל, רובם פליטים אפריקנים מהמלחמה והשמדה קפיטליסטית, נמצאים היום תחת איום ממשי מהבורגנות הישראלית בגירוש – "למדינת שלישית", רואנדה או אוגנדה – או כליאה ללא הגבלה זמן. אם נעבור בכל המשפטים ונאומים גזעניים מהפוליטיקאים הישראלים, שבגזענות רק מכירים את האנטישמיות, והצביעות המדיני – רצון לגרש משפחות פרולטרים החיים בישראל ולהביא במקומם עובדים זרים עם חוזים זמניים ופחות יקרות בהרבה – וההפגנות בשם ההומניטריזם מהשמאל הבורגנית (שחוץ מרצונות טובות ושום דבר יותר יעיל), מה שמאפשר ההתקפות הגזעניות והמטרות הגירוש להגיע לתוצאות, הוא השקט המוחלט מצד האירגוני עובדים המכורים לבורגנות.

אין ארגון עובדים אחד, שמוכן כאן לדבר בעניין הזה בפרספקטיבה מעמדי. ההסתדרות, האיגוד העובדים הגדול במדינה לא הוציא מילה בכלל. אין הפתעה שארגון שנולד כי ארגון עובדים על בסיס אתני, ודומה מאוד לכל הארגונים עובדים המחוברים למדינה והפועלים להגנתו במערב, שבעצמו היה שותף חשוב בפוליטיקה הקולוניאליסטי, לא יזוז אפילו מילימטר להגנה החיים הפועלים בסכנה, אפשר להגיד שהוא "המודוס אופרנדי" שלו. ואלה שלפחות הוציאו איזשהו הודעה "בתמיכה" – עד עכשיו רק הבינו שהמהגרים הם גם פרולטרים! – לא יצאו מהדיכוטומיה בין פועלים מקומיים ומהגרים, והתמיכה הסימבולי נשאר רק באימפוטנט הומניטריזם חסר תועלת. בהגנה השכבות המוחלשות ביותר בפרולטריון, הפרולטריון שומר על עצמו. הם הפועלים "הבלתי חוקיים"– אלא שהניצול הציני בהם חוקי לגמרי – אלה שהיום תחת סכנה ממשי, אבל מחר יהיה גם אחד ואחד הפועלים "המקומיים" מי שתצטרכו לשלם ברעב, דיכוי ודם.

ככה הארגונים האלה, השוברים שביתה ומחוברים עד הסוף למשטר, האויבים הראשים להתחדשות המאבק המעמדי בישראל. אנחנו מטריאליסטים, יודעים שנגד כל זה ובכל זאת המאבק מעמדי תתחדש, שהקפיטליזם עצמו מייצר המאבק המעמדות, ובעת תהיה גם המנוע מהתנועה המחודשת שבמאבק יד ויד בין פועלים ללא הבדל דת, גזע, או לאום תייצר הסנטימנט שתסיים ההפרדה בין יהודים וערבים, שחורים או לבנים, מקומיים או מהגרים. כי רק במאבק המעמדות נולד הסולידריות המעמדי, והסולידריות הזאת בין פועלים מכל גזע ולאום, הוא הבסיס הבן אדם החדש בקומוניזם.

בפרספקטיבה הזאת כל המעוניינים בסולידריות עם אחינו הפועלים "המהגרים" יכולים לפעול בצורה יעילה. ואם ההתחדשות המאבק המעמדי בכל העולם, דחף עצום למטרה הזאת.

* * *

סולידריות בינלאומית בין פועלים מכל גזע ומכל מדינה!
פלטפורמה מדרישות הגנתיות כנגד החזית של הקפיטליסטים ומדינתם!
כן לארגון פועלים מעמדי שתארגן המאבק של כל הפרולטרים!
כן להקמה הפרוגרמה המהפכנית ובינלאומית ומפלגה קומוניסטית!

שהיום המוני הפרולטרים והכמעט פרולטרים עוזבים את העוני, אבטלה ומלחמה, אינו אירוע יוצא דופן אלא האישור הממשי, קבוע, מטבע המערכת הנוכחית, שמבוסס ברווח הכלכלי.

הקפיטליזם, איפה שהשוק מוצרים והון הפכו לעולמי לגמרי, לא יכול להימנע שהמוצר כוח העבודה יעבור את אותו דרך. ההמוני אדם בחיפוש פרנסה חיים עוברים גבולות בין צפון לדרום, מזרח ומערב, מטפסים מעל מדינות וגבולות, משהו עצוב, אבל צריך להגיד שגם גורם פרוגרסיבי, עד כמה שמראה הטבע הבינלאומי של המעמד הפועלים, מעמד עולמי אחד ממנוצלים.

הפועלים אין להם לאום. הקפיטליזם הפך לפרולטרים בכל יבשת למעמד של מהגרים. מגורשים ממדינות שהם לא יותר שלהם, מודחים, השכירים ומייצרים קטנים אין להם יותר מה להפסיד, אפילו שההפסד מחמיר במערב, חיים תחת תנאים של פרולטריון מודרני, ללא שום רכוש ומפרנסים רק מהשכר שמקבלים, אבל לא יותר ולא פחות שעם עולם שלם לנצח, עם הפיכה הקפיטליזם המודרני, המרוכז והמסריח. היסטוריה, ומהפכה, תמיד נוסעים ברגל.

המלחמות הנוכחיות – שכל מדינה וברית אימפריאליסטי מנסה באופן אסטרטגי לקחת חלק בהכנה המלחמה העולם השלישי הקרובה, שכל אחד מהם כבר מתכוננים אליה – מקדימים את ההגירה המסיבי ועושים לעצור אותה, קשה מדי.

במערב מה שנקרא דעת ציבורי נמצא תמיד תחת מניפולציה – מסומנת באופן רגיל מהחברה הקפיטליסטית – שפעם אחר פעם מעליים דיונים בין אוהדים ההומניטריים, חילונים או דתיים, בצד אחד, וגזענים ולאומנים מצד שני: הימין הבורגני והשמאל הבורגני מאוחדים בהתנגדות ופחד ממשי, ממאורגנת ויעיל סולידריות מעמדית.

המשבר הכלכלי הגלובלי, שהתחיל במדינות עשירות ומרכזו בהם, היא משבר בלתי הפיך של עודף יצור שהולך רק להחמיר. קפיטליזם מלאה ממוצרים והון, ולא קיים מדיניות בבורגנות, ליברלי או מדיני, שיכול לשנות תוצאה הבלתי הפיכה הזאת.

אבל הקפיטליזם, גם במשבר, ממשיך לייצר המוני כמויות של מוצרים ולפיכך תמיד יש צורך בעוד עבודה. רק כוח עבודה מייצר רווח. בריאות הקפיטליזם תלוי באופן בלעדי ברצונות הפרולטרים להתחבר במערכת. זאת הסיבה שהמעמד השליט מעוניינת תמיד למלא הכוח בצבא התעשייתי עם פרולטרים מהגרים.

יהיה תלוי בייחסי כוחות בחברה האם הבורגנות, בשביל ההמשכיות המשטר הכלכלי והפריבילגיות, יספיק לעלות הניצול בפרולטריון, לעלות את שעות עבודה, להוריד השכר ולעלות האינטנסיביות בעבודה. מה שמחליש המעמד הפועלים אינו "התחרות" מאחינו הפועלים המהגרים אלא הכניעה למפלגות הפועלים מזויפים וארגוני עובדים מכורים לגמרי לבורגנות, כי השכר נקבע רק על ידי מאבק מעמדי קשה, ומשקל המספרי הינה ערך חיובי בביטוים הכוח, לא חולשה.

זאת הסיבה שהבורגנות משתמש בכל מיני דוברים תומכים במשטר להסית מקומיים נגד מהגרים. גזענות היא לא "דעת קדומה" שהחברה יכולה להחלים ממנה, אלא נשק ממשי בשימוש השלטון להפרדה הפועלים, דומה ללאומנות. המאבק נגד גזענות במניעות "הומניטריים" הוא אימפוטנט ומסוכן כי מבוסס בהסכמה המרומז של הפרדה בין נצלן ומנוצל.

המאבק הממשי היחידה נגד הגזענות היא המאבק המעמדי בהגנה השכר, נגד הפיטורים, נגד ההפרדה בין עובדים ותיקים במשרות "קבועות" והעסקה הקבלני מעובדים צעירים ללא שום הגנה, נגד המגה ניצול מצד מפיונרים בחקלאות ובתעשייה, נגד השימוש בקואופרטיבים כי מחסה הדיכוי, ובעד ההקטנה הכללי בשעות עבודה ללא פגיעה בשכר.

בגלל זאת רק המאבק המעמדי נגד "הגזע" הבורגני מאחד פועלים מעל ההבדלים האתניות, לאומיות ודתיות ומביא יחד רגשי אחווה, באופן שמוביל למאבק ישירה נגד הקפיטליזם והצטרפות להשמדתה.

רק הקומוניזם, לאחר שמשיג ניצחון בכל מקום בעולם, יכול להסדיר את הבעיה של איך למיין בני אדם מסביב הכדור הארץ בצורה הכי יעילה, עם עברות מבני אדם לא על בסיס טרור או צורך, אלא לטובת התפתחות הקולקטיבי ואינדיבידואל לכולם.

פועלים העולם תתאחדו!