אז עכשיו כבר כולם יודעים: השמדת אלפי נשים, זקנים וילדים במחנות הפלסטינים בסברה ושתילה היה מתוכנן, מוסכם, ומיושם בידע מלא,בהירות אכזרית והחלטיות על ידי מדינת ישראל שהשתמש לביצוע הטבח בשכירי החרב הפועלו במכוון בלילה, על האור הבנגלים שירו חיילים ישראלים. המשמורת השלום איטלקי-צרפתי-אמריקאי עזבה את העיר ביירות לפני המועד האחרון שנקבע על ידי “תוכנית חביב” עצמו למטרה לאפשר את הטבח.

האחראיות הטבח החדש הזה של פרולטרים, אחים מעמדנו לא נופלת רק על מדינות האימפריאליסטיות, ישראל, מדינות ערב, ועל רוסיה, שכאשר לא שיתפו באופן ישיר היו צופים פסיביים, אלא גם, חובה לנו להגיד אם רוצים לא להתבלבל עם המקהלה של האופורטוניזם פציפיסטית ודמוקרטית, של ההנהגה האנטי מהפכנית מהארגון לשחרור של פלסטין.(אש"ף).

המחנה כולו היה ריכוז מפרולטרים, מובטלים, חסר קורת גג, של אנשים שלא היו להם שום דבר יותר להפסיד; בתוך המחנה היה קל להתארגן, להימלט, להתחמש; מהמחנה היה יכול לגדול ארגון פועלים חשאי; המחנה היו הממ"ד-הגטו של המנושלים ואיום תמידי על כל מי שהיה חייב לשמור את הסדר הבורגני בביירות. המחנות היו גם איום על ההנהגה הבורגנית של אש"ף, העומדים בראש התנועה החמושה הפלסטינית לעבר המטרה אנטי-מהפכנית של מדינה-גטו בגדה המערבית וברצועה העזה ונלחמת בהקמת ארגון אוטונומי של הפרולטריון הפלסטיני שיכול להיקשר לא רק עם עובדים לבנונים וערבים, אך עם הפרולטריון הישראלי, מעל ההפרדות לאומיות ודתיות נגד מה שמתברר יותר ויותר ברור כי אויב אחד, את הברית המדינות של מעמדות השליטים של מדינות ערב וישראל.

מותם הפרולטרים של סברה ושתילה היה המחיר ששילם ערפאת כדי לזכות בהכרה בצד האמריקאי, שהוא חיוני לביצוע התוכנית הפוליטית שלו בהצלחה.

הנטישה של ביירות ללא שום צעד פרקטי כדי להבטיח את שלומם של המחנות הוא האישור היותר טרגי של פונקציית אנטי-פרולטרי של אש"ף, והמיליציות אשר לא הובסו על השדה על ידי צבאות האויב, אלא בחרו לסגת בגלל שזה היה המהלך נוח יותר למשחקים הדיפלומטיים שלהם.

הצבא הישראלי, למרות כל מאמציו לא הצליח להיכנס למערב ביירות, אך ההנהגה של אש"ף, כפי המפלגות השמאלניות של לבנון בני בריתה, נמנעו בזהירות מלקרוא למרד חמוש את אוכלוסיית הפרולטרית כולה מהעיר, מלתקוף במזרח ביירות, שבו הבורגנות לבנון המשיכו ליהנות מהשמש אשר עוד במערב מתו מרעב, מצמא, מפצצות.

אם רצו התפשרות, מבוקש גם על ידי ישראל משום הפחד מלעשות קרב ללא מעצורים נגד עיר פרולטרים אשר, במקרה זה, היה מצליח לשבור את המשמעת במפלגות הבוגדניות ולהתנגד במרד יחד נגד הטובחים; ואז חיילי ישראל היו מוצאים לחם על השיניים.

בימים הראשונים של מאבק, אחד ממנהיגי אש"ף הכריז כי לוחמים הפלשתינים לעולם לא היו עוזבים את העיר אם לא היו מפורקים מנשקם על ידי המיליציות הימין, אויב מר מהפלסטינים והשמאל הלבנוני, חמושים עד הראש, מנוסים בטבח אזרחים חפים מפשע. הבקשה נפלה במהלך המשא ומתן

התוכנית חביב עצמו חוזה אפשרות שהמנדט של כוח שמירת השלום הבינלאומי יהיה עוד חודש אחד, ושהתחדשותו תלויה בבקשת ממשלת לבנון: אלה יכולים להיות ההבטחות שהתקבלו על ידי ערפאת מהצד האמריקאי, לשלומם של המחנות? רק במילה? או על ידי כוחות צבא לבנון, המקושרים לשמצה למיליציה של הימין?

דעת קהל ואת הממשלות הדמוקרטיות ברחבי העולם הזדעזעו מהטבח, שוכחים כי הגורמים ישראליים והשכרי חרב שלהם למדו הטכניקות הדיכוי השגרתיים מן אחיהם גרמנים, צרפתים, בריטים, אמריקאים או איטלקים, ופורקים את הכעסים בבקשת את הראש (ההתפטרות) של בגין ושרון, עכשיו "פושעי מלחמה" ועד אתמול פרס נובל וגיבור לאומי.

לאחר הטבח, בעוד דעת הקהל של העולם כולו היה עדיין במהומה מול "תחייתה של ימי הביניים" זה, הם ממשיכים בשקט החיפושים בעיר ומעצרים המוניים של לוחמים לבנונים ופלסטינים, פעולה שבה שיתף פעולה הצבא הלבנוני וישראלי. כאשר העבודה היה גמור, נבחרה נציג חדש של הזרע של ג’ומייל, פשיסטי גם, אבל "כנה" ו- "רוח טובה", כאשר קברו המתים, שום הדבר לא היה חסר עכשיו לחזור הלב השלום, שלום מוגן על ידי הכח החדש בינלאומיות, שהפעם כולם רוצים לחזור אליהם, אפילו על ידי אלה שבסיור הראשון זכו לביקורת.

אבל לא יהיה מספיק, אדונים יקרים, שלושת אלפים לאנדסקנכט צבעוניים כדי להחזיר את הסדר האימפריאלי העליון במזרח התיכון או במקומות אחרים, כפי שהראה החמוש ביותר צבא ישראלי. המחנות סברה והשתילה נהרסו ונמחקו מעל פני האדמה, האוכלוסייה שלהם מבוהלות מפוזרות, אבל התהליך הייצור של מיליוני פרולטרים הסובלים ומתאבלים, ו שונאים המשטר הזה ימשיך להכביד על ראשיכם. המשבר הכלכלי שבו נאבק עולמך יכניס גם בפעולה את המוני הפועלים המערביים, שעדיין נעדרים מהמאבק והם אדישים אפילו לגורלם של אחיהם במזרח התיכון.