יולי 2014

מלחמה בעזה. מחדש את הפרולטרית והקומוניסטית תנועה במזרח התיכון

התקיפות אווירית ואת המבצע צבאי קרקעית היום על עזה הם ההמשך המדיניות מתמיד של הממשלה ישראלי נגד העם פלסטינית, במיוחד נגד הפרולטריון בפלסטין. הממשלה ישראלי חוזר לתקוף את “טרור” בעזה, ללא מטרה להרס כולו של חמאס, כמו מיליוני פעם אומרת ואמרת, בנקום בשביל מטרה להשתמש בו תחת שלטונו, שתמשיכי להיות השוטר הטוב בעזה, כמו עשה תמיד ומאז עם אל פתה או הOLP. לא באמת מתכוון לפרק חמאס כי יודעה שתנוע בורגני כמוהו, מתחת הצל של לאומנות ודת, ויותר טוב עם מושחת כמו אל פתה, הם החוכמה הכי טובה נגד ההתפתחות של תנוע מעמדי עצמי של העובדים. השניים בורגניות, ישראלי ופלסטינית, משותפים באינטרס הזו. הרקטות שיוצאים מעזה הם בטוח יותר שימושים לבורגנית ישראלית ועולמית, מה “מאבק הפלסטינית”.

פרולטרים פלסטינים וישראלים ככה ממשיכים כמו עכברים בכלוב בגטו המינימלי בין הירדן והים, שיכורים מתחושה פטריוטי ודם חופשי, במשחק חיקוי וציניות בין אימפריאליסטים הכי גדולים.

נכון שהתקיפות, מבצעות, מטרות היה להם כל מיני שמות אבל שום דבר השתנה מאז. היה לנו “עמוד ענן”, לפני,“עופרת יצוקה”, ו“הד חוזר”, “חורף חם”, כולן עם תוצאה דומה כי המטרות היו דומים. הקורבן תמיד מאז הוא הפרולטריון כמו בכל מלחמה קפיטליסטי בכל מקום העולם. כאשר הטבח עבר, הפרולטריון רצוח והצדדים לקחתם הרווח מדיני, מגעים להסכמים והפסקת אש. הבורגני רק במעט מקרים, לא מרגיש באור כל התוצאות מהמלחמה, רק יושב ושולט. אד היום יש יותר מ300 הורגים. כל הקורבנות האלה לא מעניינים באמת לחמאס, לא לאל פתה, לא לישראל, אלא רק מספרים בטבח.

בישראל כמו ברוב המרכז הקפיטליסטית, בעקבות הזמנית רווח קפיטליסטי במדינות האלה, הפרולטריון נמצא באדישות וחסר מאבק מעמדי. איים כפי שהוא, בחוסר ארגונים עובדים באינטרסים מעמדים, עם האובדן מקום עבודתו וההישגים מי משנהנה עכשיו, רק עם ההתפתחות במשבר קפיטליסטי, אובדן הטבות כלכליות ומדינת רווחה, נראו בפרולטריון מערבי, ועברי ישראלי התפתחות במאבק המעמדים.

המלחמה היא שימושית, במיוחד וקודם כל, בשביל לעצור את המאבק המעמדים, בגלל שמפריד הפרולטריון, מאכיל אותו באידאולוגיה אנטי מהפכנית של השימור מהלאום בורגנית ואינטרסים לאומניות.

בדוגמה, רואים להיפתח בחברה ישראלי, מצד אחד, ההופעה של קבוצות פאשיסטיים שבשם הארץ ישראל, כלל חודה וסמרה, עם סימנים, לבוש והתנהגות דומה לקבוצות נאו נאציים באירופה ועולם - ודיאלקטיקה היסטורית- כמו אלא שרצו לשים סוף לעם היהודי. מצד שני, קבוצות מאקטיביזם פציפיסט שבאים לעשות להם ניגוד עם כל האימפוטנציה וסטריליות של התנועה, דורשת הבלתי אפשרי שלום בין מדינות כאשר רק אמיתי לעצור המלחמת הקפיטליסטית אחרי שחופשי מאידאולוגיה בורגנית, לאומנות ודתיות, מופיעה עם כל הכוח שלה המאבק המעמדים. פציפיזם נפל וייפול באופן בלתי נמנע בחרחור מלחמה, בשם ההגנה על דמוקרטיה ושלום שהיום אומרים להגן. למעשה, התנועת הפציפיסט, במרמה, נמנע טוב מלדבר על המלחמת העולם שנייה, רק הקומוניסטים התלוננו בה, אתמול והיום, כמו מלחמת אימפריאליסטית בשתי החזיתות, מוצדקים על ידי המעטפת האידיאולוגית ממלחמת בין הדמוקרטיה בין דיקטטורה. ורק התנועה הקומוניסטית יש את הכוח למנוע עם המהפכה שמתחת הלחץ של המשבר הקפיטליסטית, כבר מכינים באוקרינה, סוריה, פלסטין ורבות חזיתות אחרות,קטנות וגדולות בעולם.

הזעם בינתיים מתפוצץ ברמאללה, עם מאות ותנועות של פרולטרים צעירים נגד השלטון של אל פתה בורגנית בגלל המשבר הכלכלי לפני חודשים קצרים והיום על שיתוף פועלה עם הצבא ישראלית. בתגובה לרצח לאומנית של נער ערבי ע"י קבוצה פאשיסטי מצעירים יהודיים, המחאה והפגנות היו גם במזרח ירושלים איפו היו מאבקים עם המשטרה.

זה תור האירועים שחוששים יותר חמס, אל פתה, והבורגנות ישראלית ההתפתחות של תנוע מעמדי שמארגן באיגודים על בסיס של המעמד הפרולטרי, ביחד ישראלי ופלסטינית, בניגוד לכוחות הבורגניות של הלאומניות ישראלית ופלסטינית, וההתפשטות בדרכו היסטורית תגיע באוונגרד של המחדש מפלגת קומוניסטית עולמי.